motto:
בי נשבעתי, יקירתי, "סיגרי 'תפה ו'פתחי 'תרגלים", זה פרס, לא
עונש
- אין כמו צרפת, ובצרפת אין כמו פריס, ובפריס קשה לבחור. יהלום
רקדנית-הבטן, נוצץ, רוטט, בטבור העולם. מעריצה חדשה, בולעת
פניני חכמתו, בעיניים חולמניות, רעבות, כמרציפנים מצופי
שוקולד.
אצל פאסקואל, בשאנז-אליזה, אווירה רומנטית, מוזיקת-רקע,
חצי-קלאסית. הנסיך הצרפתי, לגם יין שלפני הסעודה.
- האמריקאנים ראשונים על הירח? א-פאיג, מידל'ה. ז'ול וארן היה
"צעד קטן" לפניהם.
יפהפייה? ככה-ככה, הנסיך הצרפתי מסתפק בגזרה נאה ורגליים
שזופות, באריזת מתנה חגיגית, מתחככות תחת שולחן האלון הכבד,
בחדוות פגישה מחודשת, אחרי פרדה ארוכה. הוא בוחן אותן:
מושלמות? אין 10.
- 9 וחצי בסולם Richter. חזה וחזאי ממתינים בסבלנות,
לרעידת-האדם והאדמה הצפויים. קוצרי-רוח, זורעים סערות. חיכוך
הסוודר מעל שערה הארוך ימלא את חשכת החדר בניצנוץ גחליליות
חשמל-סטטי...
- המהפכה הרוסית כשלה, חומת ברלין נפלה. אין כמו מהפכה
צרפתית...
- ...(הייתי עושה, 2-3 פעמים בשבוע, מהפכה במיטה שלך...!)
כצופה בסרט אילם, שחור לבן, בליווי כתוביות ופסנתר, רואה את
שפתיו יוצרות את המילים. לא עניינו אותה. זה רק משחק מקדים,
מתאבן, (אפריטיף) מנה ראשונה, קלילה, לפני מנה עיקרית,
מייגעת, וראשו כבר שקוע עמוק במגש הכסף עם מנה אחרונה, נכספת:
עוגה, קצפת, דובדבן.
- אימפרסיוניסטים וקוביסטים, דאדאיסטים ופיקאסו העדיפו את
עליות-הגג, בתי-הקפה והמסעדות של פריס, על פני ספרד ואמריקה.
רק לאלוהים ציון 10. אין רגליים מושלמות. ומוטב להוריד ל-9,
למנוע אכזבה. תמיד יוכל לסדר לה מבחן במועד ב'. מועד א' מועדת
ב', מועדים לשמחה, ולששון, ואהבה בסוויטה, במלון.
- הרי-לך חוויה היסטורית. אנו יושבים במסעדה של השף
פאסקואל, מלך בלתי-מוכתר של הקולינאריה העולמית. 5 מזלגות
זהב העניקו לו גסטרונומים, פרט לשני מתחזים, שלא מבדילים בין
כבד אווז ל"אגם הברבורים". הייתי שולח אותם לאלג'יר, כן,
עכשיו. 100 מזלגות פלטינה, ואנאדיום, טיטאניום.
- על מה הוא חושב? היא יודעת, ויודע שהיא יודעת, וזה מדליק
אותה, כנישאת בגאון, מעל ראשי הסועדים-הצופים, על מגש עטור
להבות אלכוהול-התשוקה, בידי מלצר-להטוטן מנוסה, עטוי כפפות
לבנות.
- "אין כמוך, פאסקואל, שתהיה לי בריא! הייתי מעניק לו אות
"לגיון-הכבוד". מרק הבצל שלו, מחייה מתים. עם שף כזה, נפוליון
היה נשאר במוסקבה. המוס וניל: חבל על הזמן", הפליג הנסיך
הצרפתי בשבחים מזילי-ריר. "הייתי אוכל פה מדי יום ביומו, אבל
אני בנסיעות", נאנח, מתייסר, עם דמעות בעיניו היפות.
- הבאגט בא להזכיר שארוס, אהבה, בשיאה ובשיפוליה, בעליות
וירידות, היא מומחיות צרפתית. המין האנושי, והאנושי שבמין,
התאהב, התנשק, והתלקק אלפי שנים. עד בוא הנשיקה הצרפתית! סימן
ראשון להתבגרות ובשלות, קץ מתוק לאהבה האפלטונית. וספקנים,
שיתנשקו נשיקה סינית, אסקימואית, או פרסית.
תענוג כיבוש היצר, דחיית סיפוק התאווה, והנאה מהארכת המרווח
בין צפייה להתגשמותה. האינסטינקט הקדום, החושים, האנזימים,
ההורמונים, מתעדנים, מתחדדים, מתכוננים לחוויה קצרצרה וחולפת,
כדי לשוב אליה, לשכפל אותה בלי סוף, כזיכרון (=זכר מוקטן).
ורצוי בהנאה, בערגה, כהצלחה ולא החמצה, לספר לחברים טובים,
לנהג מונית, לנוסע לידך בטיסה ארוכה. מתוודים לכומר:
- ברך אותי אבי, סלח לי, כי חטאתי, (כומר צרפתי יבין,
וימחל). ולהתחיל מחדש.
הנסיך הצרפתי ניגש למלאכה, בסבלנות חדוות-שליטה ואיפוק-סגפני.
הביט ברגליים הדקות, החטובות, עליהן חלם ימים רבים. סוף-סוף
פרוסות לפניו, חשופות, בפיסוק מרושל, מוכנות לספק כול
תאוותיו.
דחה את הרגע הגדול, הבלתי הפיך, נקודת האל-חזור, החד-פעמית.
לסתו התרופפה, פיו התמלא לחות נעימה. אפקט פאבלוב!
במבטו ליטף את הרגל החמימה, אחז בה בעדינות בשתי אצבעות, וליקק
לאט, בזהירות. עצם עיניו. תענוג מחשמל מבזיק מקצה לשונו
לנקודות משמר מרוחקות בגופו, לביצורי הגבול, לקו מז'ינו,
שיקרוס גם הפעם.
לו ראה אוגוסט רודן, הרודן, האגואיסט, רגליים אלה, היה
מפסל-מפלס, בו בלילה, מהזיכרון. המינגויי היה מקדיש להן סיפור
קצר.
לרגליים כאלה? רומן, לא סיפור קצר.
הנסיך הצרפתי קיבל חינוך מעולה, ידע סודות משיכת תענוג-האיפוק
לגבולות האופק. ליקק שפתיו, נתן נשיכות-נשיקות, חושניות,
קטנטנות, בעודו מסובב את הרגל, מחפש זווית ותזמון למתן מכת
החסד.
כמה הוא התגעגע לרגע זה. שוב בבית. הנסיך המאושר. אוסקר ואיילד
האנגלי לא היה מבין זאת. בצד הלא נכון של התעלה, חבל.
לא התאפק יותר. נשך נשיכה מלא הפא, בבשר השרירי, הנכנע ברכות.
תענוג שמימי, חזרה לגן העדן האבוד (זמנית)...כמו אדם וחווה.
- "פאסקואל, פאסקואל, אין כמוך פאסקואל, שתהיה לי בריא!" הוא
קרא מלא התרגשות כנה, "אתה השף הכי טוב בפריס, איש לא יכין
דליקטס רגלי צפרדע כמוך. שפו!" (מסיר את הכובע).
סוף אגדה על נסיך וצפרדע. לא תמיד נשיקה הופכת צפרדע לנסיכה,
לפעמים היא גומרת על הצלחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.