ששת שצ / הכאבת |
פעם עמדתי על צוק
מול ים ודולפינים
את אחזת בידי והבטחת
אוהבת אותך ולא מוותרת.
מעולם לא אמרתי לך
את מיותרת.
את אמרת
כשתרצה תלך
כשתראה תרגיש
כשתדע תחוש
ולא אכזבת
אני אשה, אמרת.
כעת סופות אבק
אני כבר לא נאחז בך
בחום של קיץ
לא נישקת
ויתרת
והלכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|