[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







וינסנט אדמור
/
כמה שהסוף לבד

יש כיוון אחד
נשאר רק לחייך ולצחוק
והסוף הוא לבד
נשאר רק לבכות ולשתוק

כמה שהסוף לבד,
תמיד באמצע זה בודד
רק אחרי שהלב אבד,
אפשר בסוף להתעודד

ותמיד הכיוון שבו אני זורח
הוא הכיוון שבו שוקעת השמש







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, אני רוצה
לספר לך משהו.





אני לסבית.

מאחת שמבקשת
שתשימו את
הסלוגן כאן כי
אמא שלה גולשת
לכאן הרבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/04 15:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וינסנט אדמור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה