עוד לא הייתי
בלוויה גשומה
אני מכיר מוות
רק כשהוא מעיק
ומיוזע
והאנשים חשופים
חסרי מטריות למחבוא
מתפללים לעילוי
נשמה מהיר
כדי להמלט
למזגן
התזכורת הקיצית
למהותנו המקקית
היא בסך הכל
יותר מלוחה ומעיקה
מוחים מהמצח
את משך ההתבוננות
בבור שמחכה לנו
עושים הכל
שלא להסתכל בעיני
חשבון הנפש
וגם אם לרגע
חושבים על דרך
אחרת
בסוף כשאנחנו חוזרים
בדרך בה באנו
אובד האומץ
לבעוט בכלבלב המציאות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.