חייכת, אבל לא שמעתי אותך.
שקועה בעולמות אפורים של כאב צער, עצב, בדידות, יאוש, תסכול
ומרירות.
דברים שאז לא הבנת, אולי גם היום לא תצליח להבין.
לא הבנתי על מה אתה מדבר.
לא הבנתי שהנה מישהו מושיט לי יד.
למרות שאתה רחוק מלראות את מה שאני רואה ורחוק מלהבין על מה
אני מדברת.
אבל אתה מנסה, אז כל הכבוד לך, כי מעטים אלה שמנסים.
ורציתי להגיד לך תודה, באמת תודה, על כך שאתה מסוגל לקבל אותי
כמו שאני עם כל החסרונות והכל.
נתת לי תקווה בימים חשוכים, ועזרת לי לעבור תקופות קשות
וארוכות עד אין קץ.
אז תודה, באמת תודה.
עוד לא פגשתי אותך, אבל אני בטוחה שאתה איפשהו מסתובב, זה שעוד
לא נפגשנו לא אומר כלום, יש לנו עוד חיים שלמים.
רק חכה... |