זה לא משהו שאתה יכול להסביר.
אתה רואה את המחשבות
אתה מרגיש שהכל קרוב, אבל קטן
וזה שוב הרגש שאתה מעל להכל
ואתה פשוט לא מסטול. וטוב לך.
אתה בתוך חלום ואתה לא ישן
וזה בכלל לא כמו לחלום בהקיץ
ושוב הכל מקיץ
והרגש הזה שמור בתוך קופסא מזכוכית
וזו אפילו לא קופסא, וזה אפילו לא רגש -
אלה חלקים בלתי מוגדרים.
זה כאילו אתה עומד על חומה
ומסתכל על דברים לא מזוהים
ואתה לא מזדהה עם אף אחד
וזה לא דומה לשום דבר
ואני לא יודעת איך להגדיר את זה
זה כמו לפרש צליל ולהפוך אותו לצורה,
או לקחת צורה ולפרש אותה ליצירה.
ויש לי היגיון בתוך הדברים
ולא סתם אני חושבת שרגשות מדברים.
אלה דברים שסותרים קצת אחד את השני
ואני בטוחה שיש לזה היגיון
גם אם הוא לא מובן
וזה שוב יוצר סתירה כואבת,של חוסר הבנה
למרות שהיית רוצה להבין את הדבר
ולהרגיש דבר שלא קיים, ולא רגש, חפץ.
ולהריח משהו שאין לא ריח
ולראות משהו שהוא בלתי נראה
ולהרכיב צורה משום דבר
ולשמוע שקט בתוך הרעש
ולשמוע צליל שאין לו קול
ושוב הדברים סותרים וחסרי היגיון
ולא סתם אני כותבת את הדברים
כי אלה דברים שאליי קצת מדברים.