אמא שלי מתה בחורף.
כשהשמיים בכו אני ניסיתי גם.
לא הצלחתי לבכות.
אבל כולם בכו במקומי...
אמא שלי מתה בחורף.
היה לה קר בתוך האדמה
נדמה לי שתמיד היה לה קר
מוזר, היא דווקא הייתה אישה חמה
אמא שלי מתה בחורף.
אחרי חודשים של לחימה תוך כדי גשם.
מי שכתב את התסריט של החיים שלי בוודאי חשב שזה מאוד יפה לעשות
הלוויה בגשם.
לא הלך לו.
אמא שלי מתה בחורף.
ובכל זאת אפילו אלוהים לא טיפטף עליה, כיבדו אותה השמים ולא
ירדו עליה דמעות של מלאכים.
רק דמעות של אנשים.
אמא שלי מתה בחורף.
ואני מתתי איתה.


בחורף אנשים מתים.
כי בקיץ הם תמיד עסוקים.
בריכה, אופניים וילדים
אוכל (מלון) ובכי תמרורים.
בחורף אנשים תמיד מתים.
כי עצוב וקר מידי בשביל להיות חולים
אנשים מוותרים ולא נלחמים
ובחורף אנשים תמיד מתים.
אנשים גיבורים חוץ מבחורף,
כשקר בחוץ הם נהיים קטנים
כמו גמדים כשקר בחורף.
בחורף אנשים תמיד מתים
לוחשים ובוכים עד שבא החורף
וכשבא מיד מתחילים למות.
בחורף אנשים תמיד מתים.
ואמא שלי איתם
גם היא
מתה בחורף.