New Stage - Go To Main Page


לפני כ-358 שנה אני ושני חברים החלטנו לנסוע לאילת. יצאנו לדרך
בערב. במשך הנסיעה, כשהתקרבנו ממש לסוף הדרך, הופיעו אורות
בשמיים. למשך כ-2 שניות לא ראינו כלום חוץ מאור. החבר שלי,
שהוא נהג, כמעט איבד שליטה על הרכב. המשכנו לנסוע. כשהגענו זה
לא היה נראה כמו אילת. "זה לא נראה כמו אילת!" חבר שלי אמר.
שאלנו אנשים איפה אנחנו אבל אף אחד לא ענה לנו. ראינו שם מלון.
הוא לא היה המלון שלנו, אבל זו היתה ברירת מחדל. כשנכנסנו היה
שם מישהו. הוא היה עם זקן ושפם, כובע ומשקפיי שמש. שמתי לב
שהיה שם די הרבה קרם הגנה.
"Welcome to Hotel ug" הוא אמר. התחלתי לומר "We are lost
and..."
ולפני שסיימתי הוא אמר "אין צורך לדבר אנגלית, נשמה! אתם נראים
תשושים, אולי תשארו לנוח ואח"כ תתקשרו ותוכלו לצאת לדרך".
הסכמנו לו. הלכנו במסדרון ומאז לא ראיתי אותם, כי שם נפרדנו.
היינו בחדרים נפרדים. כשנכנסתי היה פלייר (עלון) על השולחן.
השם של ה"מלון" היה רשום עליו. אז כבר הבנתי הכל. כשנכנסו הוא
לא אמר לנו:
"Welcome to Hotel ug" אלא הוא אמר "Welcome to Hot hell ug".
ug זה Under Ground. וכשהוא קרא לי נשמה, זה לא בגלל שהוא גיי,
זה בגלל שהוא אוסף נשמות, נשמות רעות. ידעתי שלא הייתי צריך
להרביץ למוריס, אולי לא הייתי מגיע לכאן.
אולי לא הייתי מתארח אצל השטן...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/12/04 20:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרנק ונטורה פרקר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה