תומה של שנה. סופו של עידן.
שנה של התבגרות, הבשלה והבנה,
שנה מכינה, זהו סוף השנה.
מתמימות עד אין קץ המתפתחת,
מחוכמת החיים היא לוקחת.
ניסיון החיים המדהים, הנשימות, האוויר,
העולם ביום גשום אמיתי, כשרק דבר אחד מתרוצץ בליבך.
הקיץ החם על חלומותיו, היופי והקסם מול השמש היוקדת.
היום והלילה אשר הפכו כאחד, הרקיע והשקיעה המסתובבים סביבך
במעגל.
גלגל החיים והאמת היפה מכל, הרגעים הקסומים אותם לא ניתן אף
לתאר.
המציאות האפורה, אליה התרגלת,
כשהקסם דועך אך בליבך עוד תקווה.
ולפתע רואה אתה את הדברים קצת אחרת,
אך בליבך ישנה עוד אותה אהבה.
והנה קרבים אנו לסוף השנה.
ניסיונות אחרונים להספיק כל מה שעוד ניתן.
רגעי הקושי ופתרונם, האמת העוולתית והשינויים ההכרחיים שמקורם
במציאות חיינו.
הנשימות האחרונות והנה, אף שום דבר לא יכל להכין אותך לזה-
ויוצא אתה החוצה אל העולם הגדול.
כמו תינוק הנולד שזה עתה נחשף אל העולם,
בוהה ומתבונן, עלומים פניו.
ובחוץ קר ומנוכר, אך אתה כבר מוכן,
אתה כבר ספגת את המכה, מרוככת ככל שניתן,
ובהלם זה שבו אתה נתון, סיימת תהליך התבגרות.
התהליך הקסום ביותר בימי חייך.
את זה אף אחד כבר לא יוכל לקחת ממך, גם לא כל אותם בני עוולה
המתנכרים לקיומך.
אין דבר כזה בעולם שנקרא הפסד, בעולם שכזה יש רק רווח. |