לא ידענו לאהוב
שעות אחרי דקות
משהו נצבט
מרגיש את זה בכול הגוף
את עומדת ליידי, מחייכת
אין שום מצלמה
שתראה אותנו שלמים
אני משחק עם הידיים
כמו בתנועות
שלא מובילות לשום מקום
עכשיו זר, עכשיו אוהב
ואת לא מתחפשת לשום דבר אחר
לא ידענו לאהוב
אני שואל, או קובע
ואת אומרת נכון
אחר כך מביטים על הכביש המוביל אל הים
יכולנו להיות כמו כולם
להנאות מהזמן שנגמר
ואת השאריות לקחת אלינו
קרוב
בלי לפחד
משהו בוער, עכשיו זה הזמן להרגיש את זה
בלי כול הפלסטיקים מסביב
בלי שום תחושות נחיתות, או תחושה שמישהו כאן יאבד הכול
וישאר לבד
לא ידענו לאהוב
גם אחרי אלף פעם שהתעוררנו זה לצד זו
באמצע הלילה , ראינו כוכבים וחזרנו לישון
כן, את אומרת, לא ידענו דבר
וכל מה שיכולנו ללמוד, השארנו לימים שלא יהיה לנו דבר
אז עכשיו, מתרוקנים מתכולתנו
משאירים על הקירות את התמונה
מאותו יום שלא חיפשנו סיבה להפסיק
עכשיו מתחרטים ומודים
יש משהו בגוף שלא נותן לנו לנוע
את שותקת
לעיתים אני מחפש את הגעגוע
לא ידענו לאהוב
וכל הסימנים היו ברורים מדי כדי שנבין
מביטים על הים
ומישהו מאיתנו עוד מעט בוודאי יצרח
או שישתוק בלי שנרגיש בהבדל
אנשים נעים על החוף כמו סירות קטנות
אני יודע שזה נשמע כמו מאפורה שלא רצית שאסביר
לא ידענו לאהוב
למרות שידענו מה כול אחד יגיד
והפנים גילו הכול
סימנים על הגוף ועל הידיים
בישרו רעות
ומה לא ידענו לעשות, שלא ידענו לאהוב?