לברוח בזהות בדויה ואז להבין שאני זאת אני,
גם כשאין אותה בסביבה.
אותו גמגום קל, אותו חוסר בטחון כלפי חוץ
ואותו לגלוג ציני כלפי כל דבר חלש, כל דבר שאינו אני.
ואחר כך אחזור ואחשוב שהשתניתי.
אך מבט אחד ממנה ושוב אחשוב - מאשרת או לא.
ואם לא, אשפיל מבטי.
ואם כן הוא לא יהיה מורם בהרבה.
לאותן פנים
לאותה ציפיה שממנה רציתי לברוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|