|
עד אנה תאגור נפשנו
זה החמס.
עד אנה נושיט תקוותינו
א-ל נוטליה.
עד אנה נשלח צעקה ודמע
א-ל שתיקה רועשת.
רסיסי הזכוכית
א-ל חומרת המתכת
ערפילי המילים
א-ל היד המכאבת.
ותפילה, וצעקה...
ובתוך אדמתך
תקוות אנשיך אצורה.
הכיצד יאושינו אינו מרפה?
והרגש התפוגג
הלא,
עד אנה תאגור נפשינו? |
|
|
עוד חמישים
ושתיים שנה, אחד
עשר חודשים,
שלושה וחצי
שבועות, שישה
ימים, עשרים
ושתיים שעות,
חמישים ושתיים
שניות ושבעים
ושלוש מאיות
השניה...
תרנגולת תהיה
מבוגרת בחמישים
ושתיים שנה, אחד
עשר חודשים,
שלושה וחצי
שבועות, שישה
ימים,עשרים
ושתיים שעות,
חמישים ושתיים
שניות ושבעים
ושלוש מאיות
השניה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.