כטיפות הטל המעטרות עשב
כך את מקשטת את הווייתי
נשמה רגילה, משתדלת לטוב
שהפכה לזוהרת באור נגוהות
כי העשב, על אף ניגונו,
פשוט הוא ורש
אך עת עטור הוא, שחר וליל
מזהיר עיניים ולב
רגעים של שבר צפויים עוד
במסע מיחיד לאחד
חזקים מכל בקע
כי אנו לנו, תיקוני נשמה
תייקר שירתי בעינייך
כשיר המושר בליבי
כי מילים, מתוקה, את יודעת
לא דרות בלשוני הנכשלת
יצא לי קיטשי. סליחה אם מישהו לא אהב את זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.