לידת אהבה.
איך אהבה נולדת?
כמו שיר.
בהתחלה זה כואב.
אח"כ יוצא החוצה.
וזורמים.
הוא עוזר לה להעמד על רגליה
הוא בקושי שולט בעצמו.
הוא מקרב את שפתיו אליה,
אל ההיא שהיא כל עולמו.
מעין לעין נוצרת דמעה,
מלב אל לב נוצר הניצוץ,
שפתיים לא נוגעות בשפתיים,
אבל בשניהם עובר העקצוץ,
זרעי אהבה נובטים לאיטם
החיבוק הרועד קשר אותם לבריתם.
ברית עולם.
עולם חדש לגמרי.
רק אתמול.
האהבה שלי היא לא האהבה שלו.
כל דבר שהיא עושה הוא קסם.
איזה עיניים יש לילדה שלי.
כשאנחנו.
השטן ברא אותה.
איך אתה.
ואולי אני עדיין נדהם מאיך שהיא אוהבת אותי כל הזמן,
אולי אני המום מהעובדה שאני אוהב אותה.
ולחשוב שעד לפני חצי שנה ויום השיר שלנו היה "ציף ציף מעל
הRE:ציף" בכל מיני גרסאות.
קיץ וחם לו נורא.
מדי ב' מזיעים
מאה אחוזים של כותנה.
הם ביחד כבר חצי שנה,
נרדמים ומתעוררים יחד
לשגרה רעננה.
היא, כתבה "אין מילים".
מסתכלת, בוהה בו
באופן בלתי רגיל.
היא שלו, הוא שלה.
מהג'יני שניהם ביקשו
את אותה משאלה.
היא מסמיקה כי היא מתרגשת
אין נשיקה כי היא רועדת
הוא מנסה שוב אבל היא מוותרת.
האם הכל היה באמת או שמא זו רק אגדה?
אישה יפה אני חי בנפשך,
אני חי ברוח שבשערך,
אני האישון בתכול עינייך,
אני האפר לרגלייך.
אין לי כלום מלבדך.
נכתב אחרי שיחת טלפון איתך
16.12.2004,
עשר אחרי חצות. |