בדיוק מתחת למשרד שלי
יושבת קבצנית
בדיוק ליד מכולה של פסולת
עם אשפה של שלושה
בניינים בני עשר קומות.

ממש לידה, ובדיוק מולה
עומדת תחנה מרכזית חדשה,
עם טינופת חדשה ועשן חדש.

בדיוק פעמיים כל יום אני
חושב על אותה אשה
בדרך לעבודה אני עובר לידה
וחושב עוד פעם שמעולם לא ראיתי
אף אחד שם כסף בכוס המרשרשת.

אני אפילו כבר לא מסתכל עליה.
אבל במעלית צלילים ביידיש
ממשיכים לרדוף אחרי.
זעי געזויינט....
ואז בערב, חוזר הביתה עייף מהעבודה,
ובדרך חושב איך זה שאני
גמרתי לעבוד והיא עוד לא.