בכביש יש רמזור,
בצומת דרכים.
מטרתו לכוון,
הנוסעים, ההולכים.

מי שהולך לאיבוד,
או איבד את דרכו,
יוכל לגלות את הדרך ממש ליד עורפו.

הרמזור והשלט, תמיד מכוונים,
אתה תחכה ואתה תמשיך, הם אמורים.
אך בחיים האמיתיים, איך לנו רמזורים,
יש רמזור בכבישים, אך בחיים, איך יודעים?

האם ללכת? האם לעצור?
האם כל אלה בידינו לבחור?
מי שהלך לאיבוד בחייו,
עבד בין עבר ועתיד ועכשיו,
תמיד רוצה רמזור או שלט לכוונו,
לא רק בתחושה שמקורה בבטנו.

ולכן, הישועה, הפציעה והפשיעה,
לא יודעים מתי לבוא או באיזו שעה.
לו רק היה רמזור שיכוון את דרכם,
שידעו איפה להיות ואת שעת בואם.