צ'לו נעלם
ראיתי אותך אתמול בתיאטרון תמונע
הגעת בחסות החשיכה ומצאת מקום מוצנע
עמדת דרוך ומצפה
ואז המוסיקה גלשה אל השקט
הבטת אל הבמה הרחוקה
הגיטרה והקלידים החלו להיאסף לכדי יצירה
ואתה הבטת בעיני המוסיקאי שלך לתוכם
ראית אותם מנגנים ושרים.
וגופך הצנום הרגיש את המוסיקה - לאט,
הנעת את ראשך בתנועות משתנות
גלים של קצב, פיאנו פורטה קרשנדו
ימין ושמאל, עגול וחד - ועיניך מקשיבות.
ואז נאספו ידיך הטובות לכדי צ'לו נעלם
שמאלך מניעה את הקשת הנסתרת הלוך ושוב
וימינך לוחצת אצבע, תווים ואקורדים
עיניך נעצמות ואתה מקשיב
להרמוניה הנסתרת - שכולה שלך
כמו ילד בעולם מוסיקלי
פוקח עיניים גדולות ושומעות
אוחז בכפותיו הרכות צ'לו סודי
שומע מנגינות נעלמות
גאון נאיבי שלי
ספטמבר 2004
עלי כותרת
יש רגעים בהם פקעת זהב
מביטה בי בלחש
נעה עם הרוח המוסיקלית
ניעות קלות ע"פ מקצב משתנה
מעלה מטה לאט ובלחש
עיניים גדולות ורואות מתחת לפקעת
מזינות אותה במראות של אהבה
הפרושה תחתיה ראשים ראשים
וכשהמקצב נח לרגע בדרך לנתיב קצב חדש
נפרמת הפקעת הארוזה בקפידה
ועלי כותרת בלונדינים פוקחים עיניים
מביטים לתוכי ורואים מעבר לנראה
מטלטלים התלתלים שבה
משיבים לי את הזכות
לבכות ולחייך
בו בזמן
מבלי להרגיש
סתירה
ולו לרגע
אוקטובר 2004 