האישה שלי במרחק מליון קילומטר אבל אני מרגיש שזה יותר.
מסיבות מסריחות עם ריח של סגריות חונק את האויר
אנשים מתאפרים ומתייפים והם לא מבינים שזה לא מה שחשוב,
לא מבינים מה באמת חשוב.
אנשים עם נשים מתחברים והולכים ונעלמים במקומות רחוקים
ואולי רחוקים מדי ומי יודע אם הם יחזרו
כי משם לא כולם חוזרים  ואני, אני לא יודע עם ללכת איתם.
האישה שלי רחוקה, האישה שלי, האם את רק שלי ורק איתי?
המים באגם כבר לא כחולים והשמים שחורים מתמיד.
הרוח דופקת בחלון, רוצה שגם את תדפקי בחלון לא רק בחלום.
כמעט ולכל האנשים נגמרו החלומות
כולם נרצחו בים של תקוות מיותרות ואולי מיותרות מידי.
אנשים, למה אתם לא מבינים שלא הכול פה יפה?
האישה שלי רחוקה ממני
האישה שלי, האם את רק שלי ורק איתי?
אם את שלי אז למה את לא איתי שאני צריך כל כך צריך אותך?