יש לך את האבא הטוב ביותר בעולם, וכשתגלי זאת...

ביתי היקרה

במות אבי
לא הרגשתי,
מושפל כל כך,
ובודד.

את מעט
אושר עמל
חיינו להציל,
אנא
עזרי לי.

ידך הקטנה
כבר אינה
בידי.

שנות אור את,
ממני,
לי, שנות
חושך-דור.

והלילה יבוא,
מערכות יקרסו...
מסך, מירוק  לשחור,
יכריז:
"בתי היקרה,
צדקתי..."

במות אבי,
כלל,
לא הרגשתי...





יום כיף עם ביתי:

לא מוזיקת-ליל,
זעירה,
בורגנית,
לא קפה, הצגה, אופנה,
מס-עדה,
לא טסנו לחו"ל,
לא קנינו בגדים,
ירקות,
לא ביקרנו סבתא, בבית,
או סבא,
בבית-הקברות.

בילינו יחדו,
כמו אבא, ובת:
שלושים דקות,
בשניים.

שיבשתי מערך-ולוחות
הזמנים,
ובלי תור, נכנסנו,
לטוב חברי,
הפרופסור,
מרפא השיניים.

אשרי האיש,
האב,
שאלה בניו
ובנותיו,
והיה כעץ,
נטוי
על פלגי מים,
על נהרות
בבל ישבנו גם...