תפסיקי, אני כועס.
תפסיקי לצייר ותקשיבי לי רגע.
למה עשית את זה?
עד שלמדתי לאהוב את החזה הדו-מימדי השטוח שלך את הולכת ומגדילה
אותו?
עכשיו אני אמור לאהוב אותו יותר?
או שאת אמורה לאהוב אותו יותר?
אם רצית לנפח קצת את הביטחון העצמי כל מה שהיית צריכה זה לרמוז
והיית מקבלת ממני מחמאות כל הזמן על הצורה המדהימה שלך.
היית כל-כך פרופורציונלית ויפה, ואת יודעת שתמיד תהיי יפה
בעיני, אבל עכשיו את בולטת ואני סתם אקנא כל הזמן ואחשוב על זה
שאחרים מסתכלים עלייך כל הזמן וזה סתם יהיה על המצפון שלך שאני
דואג.
אני מקווה שתקבלי החזר כספי כשתחזירי את העגולים האלה כי אם את
רוצה להישאר איתי תצטרכי לוותר עליהם ,מתוקה שלי.
לסיכום : או החזה או אני.
מה, את הולכת?
אבל בדיוק התחלתי להתרגל אליהם.
רעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.