מתפרקדת בכורסת ראטאן
מוצלת בשמשיה צבעונית
של סאן פלגרינו
את לוגמת קפוצ'ינו.
משפתייך
גם פסלי השיש מתפעמים
לא רק אני.
אחד,
משתחרר מכנו
(עליו הוצב לפני שנים)
להתבונן בך מקרוב

המלצר הוותיק
בפרפרו השחור
מתפעל מצחוק עינייך
מפרצופך הזוהר
"בלה סיניורינה"
הוא לוחש לאוזני
ממתיק סוד

וכשאת מדברת
זו הצגת פנטומימה
תיאטרון רחוב נודד
לעוברים ושבים.
וגם לי

כאן בכיכר
לרחש המזרקות
את נותנת רק קטע
תחילתה של הצגה
את סוף המחזה
אחוש רק אני



קישור למצגת עם השיר הזה:
http://Stage.Co.IL/Stories/420875