פאולינה ז'וקוב / לזרוח לאור יום |
רוצה לשבת לך על הלשון
שאשמע אותך
בלי שתשמיע קול
הייתי מתיישבת שם
מוצאת מקום חמים ולח
כמו חיידק על פטריה
והיינו מקיימים סימביוזה
הדדית
הייתי תורמת לך הגנה
ואתה...
לא היית מזיז אותי לצד
כמו את שאר האנשים
שרוצים לגעת בך
שם
ואתה...
אולי סופסוף
היית מתקרב אלי
ולוחש שאתה מוכן
שעכשיו אתה מסוגל
לתת לי להביט בך
ולא להסיט וילון מעל
עיניך הכבויות
כי גם אני הייתי שם
וראיתי
שלכוכבים
קשה לזרוח לאור יום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|