[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מגי שגיב
/
מוקדש לכותב

אה, מה נבל אתה,
מולך עבדים,
ברצותך אותי להכניע
הלבן פניך הכהים,
גדול איברים, ניקלה,
איש מדון, נושא קרס ידך המעוקלת,

הסב לצפון עינך הפוזלת
רטוית השחורים  
בזעפי שפתיך לך
כבוש לב רשעים
והפלא נבערי דעת
בניד שפמך העבות,
כי לשוא תשאך רגלך הפסחת
רודף זנונים , בוגד !

"מהאוזן השומעת לפה שדיבר"
מצלקת פניך
מדמעת בביטנך
"פרפרים שחורים"
הבוז לך !  הבוז !
הבוז ?

חזיז ורעם,
לך קינאתי מאנפפת
למראה שדודותיך -
כי לא הפילתן שריקת חרבך,  
הן יידעו הבריות על כן:
הטיבו מילותיך
לכת בסרסורי שיריך
מי יתנני כך
מושחתת לרגליך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין ביטוי יותר
מעליב שמופנה
לגבר מאשר "הנה
תחזיק את הארנק
שלי"


(סנדרה בולוק)


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/8/01 20:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מגי שגיב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה