באותו לילה הבטתי לך עמוק עמוק בתוך העיניים הכחולות. כל כך
הרבה הסתתר מאחורי האישון השחור שבמרכזן. עולם ומלואו בתוך
עיגול של כמה מילימטרים. באותו רגע מכושף חשבתי שאני מדמיינת
דברים שאני מעונינת לראות. מדמיינת שאת מרגישה משהו כלפי
ושהמבט שננעץ בי רוצה יותר מרק להסתכל ולבהות.
היום במחשבה לאחורנית, אולי לא טעיתי, לא פיתחתי חלומות הזויים
לגבי רגשותייך. עמוק בתוך עינייך התחלת לאהוב אותי, נבט החל
לצמוח שם בתוכך, בתוך המבט, בתוך הלב. יכולתי לחוש זאת לפי מגע
ידייך. ידיים עליהן אוכל לפרט בכתיבה דפי פוליו רבים. ידיים
בעלות אצבעות ארוכות שמגען משרה עלי ברכות חום של בגרות
ורצינות. כנראה שהידיים שלך, או בעצם מגעך, מאזן באיזו מידה את
הטירוף הטוב ששרוי בך. הטירוף הזה שאני כל כך אוהבת ונדבקת בו
כל פעם מחדש.
באותו לילה חדרתי לתוך נפשך בזכות מבט אחד ארוך. וקיבלתי גם
בונוס - לחוש את אצבעותייך על זרועי, מטיילות להן עד שמגיעות
לנקודת הדופק שלי, שמותר לציין שפעימותיה היו מהירות למדי ...
בהתחלה עוד ניסיתי לנחש, לקחתי חלק במשחק ששיחקת איתי, אבל
מרוב התרגשות איבדתי ריכוז וכל הזמן טעיתי. אחרי כמה ניסיונות
כושלים החלטתי לבוא במשחק הפוך, בלא ידיעתך כמובן. נתתי
לאצבעותייך לנוע על זרועי ולא אמרתי סטופ גם כשכבר הרגשתי שהן
עוברות את נקודת הדופק. רציתי לבדוק כמה תמשיכי לעלות למעלה
לכיוון כתפי. בסוף הפסקת בערך באמצע שריר זרועי. התאכזבתי. כבר
תכננתי בראשי איך תגיעי לכתף ותרגישי את כתפיית החזייה השחורה
שלי, ותתחילי לגעת בגופי וניסחף למערבולת של נגיעות, כשמעלנו
על המיטה ישנה החברה הכי טובה שלנו.
החלפת תפקידים. עכשיו תורי לתור את זרועך. את צדקת בכל
הניחושים, בדיוק כשהנחתי את אצבעותיי בחיבור אמרת סטופ. יתכן
ופעימותייך היו חזקות משלי?
אחרי הרגעים הקסומים האלה התחלנו להשתעשע מעט וניחשנו אם החברה
שעל המיטה ישנה. את טענת שכן, אני מנגד טענתי שלא. ביקשת שאם
תנצחי אני אתן לך חיבוק, אבל לא חיבוק רגיל, אלא אחד בלי
מעצורים.
הלם קרב אצלי. מעצורים? למה הכוונה? אלפי שאלות רצות לי במוח
באקסטזה, ימין שמאל, ימין שמאל.
בסוף ניצחת בהתערבות, אבל מסתבר שלקראת סוף השיחה שלנו היא
התעוררה ושמעה את הבקשה שלך. פיצוץ. היא כועסת.
את לא מבינה. אני מנמנמת בצד.
הערב הזה הסתיים ברע.
עכשיו כשאני יושבת על המיטה בחדר לבד, 3 בבוקר, התחשק לי לכתוב
לך, לא יודעת אם במטרה להזכיר, כי כשנזכרים בערב ההוא הסוף הרס
הכל. אבל רק רציתי שהלילה ההוא, הרחוק כל כך, יישאר זכר כתוב
שבכל פעם ניתן להעיף בו מבט. אבל יותר כיף זה לדבר עליו בזמן
ששתינו שוכבות אחת ליד השניה על המיטה, יד אחת שלי מתחת לראשך
ואת מפנה עצמך לכיווני מחבקת אותי עם כל גופך ואני משחקת לך
בשיער ומלטפת לך את הפנים, ואנחנו נזכרות באותו ערב. אני הייתי
רוצה להגדיר אותו כ - הערב הראשון שלנו. לא יודעת למה. אני
והמוזרויות שלי. אבל מה שאני רוצה עכשיו הכי בעולם זה לבוא
אלייך, לפתוח את דלת חדרך בחושך, לחבק אותך חזק, להגיד לך עד
כמה שאני אוהבת, ואז נתנשק. |
