אביב בן-אברהם / רק אותה אני שומע |
שיר ישן, גרוע, סתמי, מחורבן, שחוק ונדוש -
ובכל זאת.
רק אותה אני שומע,
את הקול שלה לוחש.
מלטף אותי, נוגע.
מרחם ומכשף.
לא באמת, אני יודע.
חלומות הם מרמים.
אך בלב אני קורא לה
וקרוע מבפנים.
מאיפה הכאב הזה בוקע?
מאיפה הכאב הזה נולד?
רק אותה אני שומע.
מזכירה שאני לבד.
מאיפה הכאב הזה מגיע?
מאיפה הכאב הזה עולה?
מתי הפכת כה פגיע,
לב פצוע וחולה...
מאיפה הכאב הזה זורם?
לב קרוע לא הולם.
כי רק אותה אני שומע.
את הקול שלה לוחש.
מלטף אותי, נוגע.
משקר ומייאש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|