הוא לימד אותי שלא להאמין במילים,
לא בשלו
המתיקות שלהן הופכת מרה
עם כל נשימה בה הוא חושב עליה -
ומסתכל עלי
בעיניים שאומרות לי הכל,
ואני יודעת, אבל אולי מסרבת להאמין
אני רואה דרכו -
הוא משקר לעצמו בתמימות בלתי נסבלת,
בדרך הקיצור שלו מנסה לבטל כאב,
מחפש פתרונות במקום הכי מוכר לו
למרות שמשם ברח כבר כל כך הרבה פעמים
כל הזמן שם
עומדת בצד, באה כשהוא זועק לעזרה
כי כל פעם בתקווה מחודשת -
מצפה למצוא אמת,
ממנו למדתי שהיא לא קיימת
המרדף אחרי האמת הוא אינסופי
היא משתנה לי בין הידיים -
אני עוצמת עיניים, מנסה לברוח,
למצוא מקלט בדברים שאמר,
שוב ושוב חוזרת לאותו מקום אצלו
מנסה לאסוף שברים...
את שלי ואת שלו,
הוא חוזר אליה
ואני שוב משפילה עייני במבט נבוך... כמו מחפשת ביאוש את אותה
האמת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.