ילדה יפה הולכת לבד בגן החשוך
היא חכמה היא מוכשרת יש לה גוף
היא לא מעשנת והיא לא מזריקה
ילדה טובה משכונה עשירה, לא מזיקה

החברים שלה נשארו מאחור
היא חוזרת הביתה, צריך בגן לעבור
פתאום מגיחה לה מן האפילה
חיה רעה, סכין בידה

והיא מתקרבת לילדה, חרש חרש, מאחור
זו השפלות הכי גדולה, זה הפחד מהאור
והילדה צורחת, אבל לאידיוט לא אכפת
הוא מכניס לה בתחת, זה ממש כמו בשומרת

זה לא מגיע לה, אבל זה קורה
החיה הרעה עושה מעשה לא יפה
והיא אומרת לו, עזוב אותי כבר
והוא לא מקשיב לה, הסיפוק לא נגמר

והזבל נהנה, הוא גומר לאט
והילדה בוכה בשקט, אבל לו זה לא אכפת
כי אם היא תמשיך, הוא יתקע ת'סכין בלב
כאילו שהנזק שכבר נעשה לה לא כואב

והיצור הזה גומר לה עמוק בתוך החור
והילדה כבר רועדת, והכל מסביב שחור
והזבל הזה אומר: אם תקראי למשטרה,
אני אדאג להכחיש את מה שקרה

והילדה חוזרת בשקט, בחושך, לבד לביתה
כלום כבר לא יחזור להיות כמו שהיה
היא הייתה בטוחה שלה זה לא יקרה
ועכשיו היא מאשימה את עצמה במעשה

ואחר כך רופאים מפשיטים אותה מהר
בודקים כל איבר בגופה, רוצה להיות במקום אחר
ועכשיו, כאילו כל זה לה לא הספיק
הגיניקולוג מגיע לבדוק את החור, והוא לא מפסיק

ואז מגיע טיפול פסיכולוגי
ומפשיטים אותה שוב, הפעם את האופי
ומשחזרים את האירוע, עוד פעם, ועוד פעם
והכל חוזר, בדיוק כמו פעם

וכלום לא עוזר, הנזק נעשה
העיתונות מציקה לה, מחטטים בעברה
ואין מה לעשות, צריך לחזור לשגרה
כלום לא ישנה את המקרה שקרה

ומשחזרים את האירוע שוב ושוב
והכל חוזר, השפיות כבר לא תשוב
ומשחזרים את האירוע שוב ושוב
והכל חוזר, השפיות כבר לא תשוב