לידיה דיץ / פנטזיות עאלק |
מדמיינת עצמי לבושת ביריות
עם חוט מברזל מרביצה לבריות
וחושבת תוך כדי ניפוף הברזל
שימותו כולם, שילכו לעזאזל.
קשורה לצלב בקשר חזק
ומישהו מרביץ לי עם שרשרת ענק
אני מדממת, קרובה להתעלפות
מאשימה את חוסר האונים בעייפות.
מלקקת מגפיים של קצינים נמוכים
עושה להם קפה ללא וויכוחים
לוחצים אותי לקיר וחודרים אלי מהר
אני מזייפת, ואז הוא גומר.
מחייכת חיוך עקום וצבוע
איך אני אמורה להחזיק עד סוף השבוע?
חושבת וחושבת עד שהראש מתעייף
למה הדברים האלה נראים לי כמו כיף??!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|