מעשה שהיה כך סיפר לי אבי
בתקופת המלך שמגר השני
לו טירה היתה בין הרים וגבעות
מרחבים עצומים יערות ושדות

ילדון קטן ושמו יקותיאל
פרחח קטן נוהג להשתולל
באחד הלילות התגנב הוא בסתר
שדד את המלך לקח את הכתר

נמלט כמו חץ למערה חשוכה
עד יניץ הבוקר שכב למנוחה
ובאור ראשון על הכתר הביט
ומיד גילה את אשר אגיד

משפט הוטבע על כתר המלך
"אנשים טובים באמצע הדרך"
אם תנגן את השיר המתאים
האח האובד יוחזר לחיים

מחה דמעה יקותיאל הקטן
כי אחיו נעלם ממש לא מזמן
כשאמר המילים ממש כמו נס
הכתר הפך לחליל מעץ

יקותיאל לא ידע לנגן בחליל
ומעשה טוב נשמע לו מגעיל
מיד החליט לחפש בתקווה
את המורה לחליל הטוב במדינה

באמצע הדרך כמו ציפור של שיר
ערבה לאוזנו מנגינה שלא הכיר
המשיך בשביל ופגש בזקן
בצלו של עץ ישב וניגן

ניגש יקותיאל והבחין בחליל
ושאל אם יוכל ללמדו את הצליל
הזקן הסכים אך הציב לו תנאי
לטפל בכל יום בחתול שלו גיא

יקותיאל הסכים וניגש למלאכה
בחתול הוא טיפל בלי הפסקה
ובזמן הפנוי הוא ניגן עד בלי קץ
3 שנים בלי להתלוצץ

כששמע הזקן את סיפור הילדון
חייך ואמר "יש פתרון"
מעשים טובים כבר עשית בלי גבול
הרי עזרת לזקן לטפל בחתול

עכשיו בחליל לנגן רק נותר
וקסם חדש בחייך יואר
אנחנו נחזיר את אחיך הגבר
והכל עם שירתה של נעמי שמר

ימים ולילות ניגן השובב
עד שלמד כל תו ותו
כשסיים אז החליט לנגן לחתול
לפתע החל לרדת מבול

אך לא של גשם, מבול כוכבים
ממש מכל עבר מגוון של צבעים
וגיא החתול גיא השתנה
צימח ידיים הוריד הפרווה

גדל וגדל עד למטר שמונים
קיצר הזנב לובש בבגדים
"חזרת חזרת אחי האובד
בוא נחזור הביתה אני מפחד"

מהזקן נפרדו יקותיאל והאח
ושבו הביתה מרוצים כל כך
החליל שהפך שוב לכתר הוחזר
וקיבל אף הוא פרס מהמלך שמגר

מאז יקותיאל גדל ברבים
ועד היום עוסק במעשים טובים
בלב פתח תקווה פתח הוא אולפן
לשירה למוסיקה וחליל כמובן