הדס פנחסי / עונות |
מזכירה לי אותך,
את אותן העיניים
שכה סחפו אותי.
גשם בליל חורף
מזכיר לי אותך,
את אותו החיבוק
שתמיד חימם אותי.
פריחה בשלהי האביב
מזכירה לי אותך,
את אותו ריח
שתמיד בישר על בואך.
אך כעת
לא נותר במה להיזכר.
מלבד לחוש בדמעה
אשר מרטיבה פניי
ולשמוע את ליבי
שנשבר לרסיסים.
נותרתי אני,
לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|