הבית, המשפחה, הדברים שהיו
המיטה הרכה, האהבה והחום
רגעי האושר שהיו
אני חוזרת בזמן, לזמנים הטובים
רק הזיכרונות נותרו בראשי
אני חוזרת לתקופה שהוא היה בא לתת לי נשיקה
לפני השינה, שהוא היה איתי בבית, על ידי
נתן לי ביטחון ואמר לי שהוא אוהב אותי.
אני חוזרת לתקופה שהוא היה יושב בכורסה בסלון
והייתי באה אליו ומחבקת אותו,
והוא היה שם לי קלטת וידאו והייתי צופה
והוא היה צופה איתי.
הילדות הרחוקה שלי, נותרה מאחור
מהילדות המאושרת שהייתה לי, לא נותר דבר
אני מסתכלת בתמונות, ונזכרת כמה טוב היה
ושוב אומרת כמה הוא השתנה, וכמה הכל שונה
ונזכרת בו שכל כך אהבתי והוא עזב אותי לטובת אלוהים
עכשיו כבר לא נותר דבר,
מה שהיה לא יחזור מחר.
הוא עזב, והוא נשאר,
הזיכרונות כואבים מדי ואי אפשר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.