תחשוב לעצמך, נפגעת כל כך בעבר, וממה? בעצם מה פגע בך? שברו לך
אגו? שברו לך אפשרות לסקס? בעצם אין ממה להיפגע. או קיי, נקשרת
למישהי במשך חודשים רבים, אבל דוגרי, כשחושבים על זה לעומק,
נקשרת לעצמך. אתה השתנית, אתה קיימת קשר עם עצמך, פשוט כשזה
נגמר היית צריך לעבור לקשר אחר עם עצמך... ובגלל זה לבכות?
בכלל זה לחשוב כל כך הרבה? עד מתי תחיה בקומדיה רומנטית? בעצם
אין שום עתיד לבן, אין שום נשמה תואמת, אין שום קשר מושלם...
זה כמו שאדי מרפי אמר: "אין אנשים מושלמים, צריך למצוא מישהי
דפוקה בדיוק כמוך".
ובכלל, מה חשבת לעצמך "אהבה"? "אני אוהב אותך" זה השיא! מה
נסגר איתך, איפה העקרונות שלך... למה לא עצרת את עצמך מלומר
כאלו דברים חסרי היגיון...
מה זו אהבה, בעצם?
אין דבר כזה, זו המצאה שמחדירים בנו מגיל 0 כדי שנמשיך לחפש
מישהי שתישא את ילדינו. לוקחים כמה געגועים, קצת חיבה, כבוד,
הערכה, אדרנלין בשביל ההתרגשות ובסוף קוראים לזה אהבה...
זה כל כך מושרש שקיים כזה רגש...
ואם לא? ואם זה באמת רק מיתוס, רק אגדה? אז מה, אז כל האנשים
שאומרים שהם אוהבים משקרים? מדענים, אנשי דעת, מנהיגים...
זה שקר, קונספירציה... חבל לדעת שבסוף לא קיים דבר כזה... בסוף
בעצם נשארים לבד...