|
כשאני רוקדת
אני משחררת איזו
קרירות מתוקה
מן מרבד ארגמן
נפרס לפני
מחכה למשעול צעדי
חסימות ודקירות
נוגעות גם בגופי
מכסות גם את נשמתי
ואני מתהלכת ביניהם
בנגיעות רכות
אוהבות את כולכם
מנגינות כשרשראות
מתפזרות מתוכי
מתפרסות על שמיי
אהובי...
מחכות לנשימה
לעמוק וצורח
ועומדות במקום
להיתרווח
אחרי שירד גם ממני הפחד
אחרי שחזון ולידה ירדו
אצא שוב לרקוד
על מרבד ארגמן
ואפשר לכל אהבה
אוכל לרפא מכולכם הכאב
בנשיפת פלאים
ואוהב... |
|
|
בראיה לאחור
אולי לא היה
כדאי לקחת
רוורס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.