חיוך

הפנסים על הטיילת
נואשים לפזר את האפלה כשאני
מחייך מול המסע בעיצומיו:
הרי דווקא בחושך אינך בודד
גם אם אתה
לבד


NON OMNIS MORIAR

אולי לא כולי אמות, כליבלוב
תקוותו של הורטיוס
אך מה שוודאי הוא שגם בעודי
לא את כולי אני חי, וכי איך אפשר
למצות כל רגע עד תום?


הזיה

כשאהיה רק זיכרון

מה ארגיש כשאסתובב
בין אנשים שלא ידעו כלל
שאני שם -
מלבד זה שבחברתו באתי?


משבים

לכל הרוחות אלך:
למקבצות העננים ולמפיצות אותם
לספוגות המים ולאוצרות אבק המדבר
לאיוושה בין העלים ולבן-הרוח ההולל

NON OMNIS MORIAR - "לא כולי אמות": הורטיוס,
                                  "אודות" III, 30,6