אודי שקולניק / לחישות מהאש |
כמו גלים התנפצו על שפת חוף הגעגועים
דמעותיי כבר מלאו ימות וימים
אך את לך הלכת מכבר השנים
המילים לי מוזרות הלחן קצת שונה
יושב אני כאן מסתכל ובוהה
חושב על העבר העתיד והיופי
אך את בעצם הלכת וכבר אין בהם דופי
שמך הוא כתובת הכתובה בכוכבים
מאז שהלכת השמיים חשוכים
ישנו רק ירח עצוב ולבן
יודע אני רגשו כמו לב מאובן
לעולם לא תדעי מה ליבי לי לוחש
לחישות אהבה לחישות מהאש
אש הבערה בי יום אחר יום
אך מאז שהלכת דעכה היא פתאום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|