את העיר שממולי אתם לא רוצים לדעת
בזמן אחר בה יכולנו לגעת,
גולש אני עכשיו אל תוך היום
דרך ענן כתום.

הלוואי וכאן לא אהיה
ואז לא היה נולד שיר זה,
זה כנראה בגדר חלום
חשבתי לרגע אותו לנשום.

טופז ברקיע מאיר את הדמיון
יפה לרגע אך מתנפץ כבלון,
כל-כך יפה חבל שזה פג
לרגע לחשוב שאולי אנחנו בהאג.

מושיג יד לכיוון הגדר
נואש, רוצה שהסבל כבר יגמר,
סערה בדרך, הערפל רק גובר
עוד לילה שקט בעזה יגמר.

פתאום הקפצה "חווה אדומה"
צונח פנימה ועולה בחזרה
קיבוץ יגור נראה עכשיו רחוק פי שמונה,
ראשונים הגענו, מרימים תאורה
שוב כלב בגדר נתקע
תן מיילל וברקע תאורה באוויר כבה עם השיר.