גרגר של אושר טמנת בלבי,
וגדל הוא עמוק בקרבי.
מתפרץ לו בכל אשר אלך,
לוחש הוא בקול את שמך.
אם תלכי איך יפרח,
אם תלכי בכאב יצרח.
את השמש, את האור,
למראך הוא חרש ניעור.
הלב מרקד בחושבו עלייך,
בדמותו את עינייך,
מייחל לעוד רגע,
ממגעך לא נרגע.
לא אל תלכי,
את האושר עמך תיקחי.
הנה לך פתחתי לבי,
מבקש רק שתגעי בי.
צמרמורת העונג אותי לא עוזבת,
אל נא תלכי אם אינך חייבת,
שבי איתי, אותי נחמי,
את רגעינו תנעימי.
עד לירח אטפס,
אם רק תבקשי שאחפש,
ולו את הדבר הקטן ביותר,
מבטיח לך שלא אוותר.