ובהסתכלו סביב ראה את הטבע
והסתובב עם ידיו מונפות באוויר כמו בריקוד מטורף מביט בפלאי
העולם. הרוח פוגעת בצמרות העצים מנערת אותם מעלים ישנים ומתים,
אך בעיניו רקדנים הם ברחבה שלו וכל המתים נאספים יחדיו
מסתובבים סביב מתרוממים לאוויר וחוזרים לקרקע.
הוא רץ בין שיחים, שמפריעים לרגליו לנוע ורוצים לדבר איתו, אך
פוצעים הם את עורו ואינם נכנסים לנשמתו.
מסתכל בפרחים, שאיבדו את עלי כותרתם ועירומים הם מתנודדים
מולו, מקפלים את ראשם מפני עיניו המבקרות, כל בגדיו נקרעים
ברוח וערום הוא כמוהם אך עליו איש לא מסתכל ואפילו החיות
התרחקו ממנו.
רץ לאגם ומסתכל במים, מחפש את בבואתו ורק רואה את הסלעים
ששקועים במים זה יובלות.
עולה לגבעה ומגיע לקרחת היער, הרעש מחריש אוזניים והעצים במחול
נעים.
מביט השמימה ופוגש את עינו של הנשר שחג מעליו עין בעין מביטים
זה רגע או שניים, ודמעה זלגה מהרקיע כאילו ורק להפריע והרעש
מחריש אוזניים.
ובהסתכלו סביב ראה את הטבע והסתובב עם ידיו מונפות באוויר כמו
בריקוד מטורף מביט בפלאי העולם.
ברעש הרוח מצא את השקט, את הדממה. |