עצוב לי כי היא מתה זה היה צפוי וכבר חשבתי על זה הרבה אבל
זה עדיין כואב


שלום, כנראה לא נפרדתי ממך כראוי ואני לא אוכל אף פעם.
קשה לי להיכנס לביתך בידיעה שאת לא שם, החיוך של חסר לי כל
כך.
פתאום נשאר חלל די גדול של פחד, אהבה עצובה וגעגועים כואבים,
כל כך כואבים כי אלה געגועים שישארו לעד.
כאילו כבר עברו שנים, קשה לי לראות איך נראית אז לפני המחלה.
אני לא אכיר בן אדם טוב כמוך, אף פעם, אין, פשוט לא קיים כזה.
כל הזמן, הזכרונות הללו, הזכרונות הכואבים והידיעה שאין
זכרונות חדשים.