|
הוי שקרים שקרים טורפים בלבי!
רומסים ומשחיתים כל פינה טהורה,
מגיחים כמעשה כשפים,
נועצים יתדות.
הוי עיוורים עורו משנתכם!
אין בי ולו טיפת עולם,
חפרו חיש את קברי,
וכסוהו בחזרה.
הוי לתהום הממאנת להתגלות!
הבו לי פטיש ומסמר ויתדות,
הפכו את האדמה עלי,
ורשמו את השיר.
האם באמת הייתי כאן, אני ולא מלאך.
בשבחים ובתפארה רוממוהו, כי מלך בקשתם.
וכעת שמחו. וספרו לפרה. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.