אני יושב בחוץ עם נועה , על ערסל כזה ישן
ונותן לה את היד
כששאלתי מה קרה היא מספרת לי סיפור
כי היא בוכה רק כשהיא לבד
ונתתי לה , לנועה , סיפורים ומתנות
ועוד דברים נורא מקוריים
כשהיא שואלת מה קרה אני נותן איזה תירוץ.
בנים בוכים רק מבפנים
ונועה אומרת שיש קשת בשמים
בכל מיני צבעים
כשהתקווה שלי בורחת היא נותנת לי חלום
חלומות של מלאכים
אני חושב עכשיו על נועה ועל עינייה הכחולות
ועם חיוך כזה עצוב
ויש אחד כזה שנועה , אותו היא פעם אהבה
היא אומרת שיום יבוא והוא ישוב
אני כותב עכשיו על נועה, שכבר לא כל כך ילדה
היא היום בערך בת עשרים
ונשבעתי לה לנועה כשהיינו בתיכון
אני אוהב אותה לעולמים
אז נועה לי לוחשת שיש קשת בשמים
בכל מיני צבעים
וכשהלב שלי נשבר היא נותנת לי חיבוק
כי חלומות עוד לא מתגשמים |