ליאל אדמון / יורה עם שופן |
הצלילים הופכים תוים
ונתלים על אזני צווארים מצועפים
בלילה לח של סוף נובמבר
נטיפי עלים זעירים
בחלוף אוטובוס
מגשימים את המדרכה
בירוק לסרוגין
יורה דק
החל ממלא את
נקבוביות קילופי הבניינים
בריקנות סתווית נוסטלגית
הכמיהה,
הכמיהה להתחדשות
שוכנת בביבים וצפה לאיטה
עם התחזקות הזרם
ואני כפויית טובה
לסתיו המשתרך לבוא
גוזזת ציפורניים
במבט מושפל לרגלי העוברים
ויודעת, הרטיבות הזו
בכביש תגרום להרבה תאונות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|