ריצה מהירה בין עלים של זהב
ועלים של מתכת.
בין ביצים של תכלת
וינשופים  חכמים שמדברים על אהבה.
אחת שתים יוצא לדרך.
עולה לטיסה
עם סרטים על פחדים ונטישה,
יושב שותה דיאט קולה
בדרך לאנשהו,
מקום אחר.


המנועים מקרקרים מהצדדים  
ומהחלון שדות תבואה של צעצועים.
ריבועים ריבועים
בכל הצבעים.
ממשיך בריצה מתאהב ועוזב.
מזיע ברקות.  המצח מבריק.
עיניים מפוחדות
והרבה המתנה.


בורח למחשבות אחרות על פעם או על אז.
צובע אותם במיליוני צבעים שונים
מוסיף ברק.
שוכח מהכל.
לא בוכה על חלב שנשפך.

דיילת מחייכת ומציעה לשתות.
כוסית וויסקי אני רוצה.
בלי קרח.  
תודה חיוך ובי.
ממשיך הלאה.
עם הכוסית ביד לחלונות אחרים.

לאישה זקנה עם סרט,
שמנשקת מחבקת. בן שלי בן שלי.
היא אומרת.
לא ! לא! אני ממשיך.
נחיתה אני רוצה. נחיתה.

לואיזיאנה אמריקה.
בית לבן עם חתונה.
בתוכו מאתיים מוזמנים
וחתן בוכה אחד בלי כלה.
בוכה על חלב שנשפך.
"יהודים יקרים." הוא קורא לעזרה.
"יהודים שוים אותו דבר כמו כולם "
אני עונה בתשובה.

"אני לא מאמין אני לא מאמין."
הוא ממלמל לעצמו
והאמא מתייפחת.
והמוזמנים שותקים. יושבים. דממה.

נגמר החמצן במיכל. אין בעירה.
רגע של פחד. רגע של אימה.

תולעת עם ראש נחש.
מנצלת רגע של חולשה
,ומתקרבת.  
הזנב לא מפסיק לרקוד לרגע
כמו אישה משוגעת.
לפיתה מהירה וכל הגוף נמעך.
ראש הנחש המרושע  מתקרב אלי בצעדי ענק.
מחשבות אחרונות.
הבריחה אסורה.
געגועים לחתן
נשימה אחרונה
ואני חוזר להתחלה.

לשדות הצעוצועים שליד בית הקברות. ליד הצוק. ליד הים.
איפה שהרי הבזלת.
איפה שנולדתי.
משחק איתה שוב. בין עלים של זהב ועלים של מתכת.
רץ רץ.
הפעם איתה
מחזיק אותה איתי שלא תברח
שלא תמות.
וינשוף זקן שיכור מגהק "אהבה."