עפים עם המוות בכל יום שעובר
מאחלים רק לרגע שהכל יגמר
סוף לדמעה על שלולית אדומה
האח שהוקרב למען המדינה
הוא יושב לו למעלה עם רימון וקליעים
הבשורות שבפיו כבר מזמן מרקיבים
שלום אהבה חיים ושלווה
את הכל הוא קבר בבטן המדינה
סופרים קורבנות בכל שניה שעוברת
לפעמים זה נראה כאילו אין דרך אחרת
השלום התאבד והקטל נמשך
ולמה כבר לא בוכים על עוד קצת דם שנשפך? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.