הרגשה מוזרה עברה בי
הרגשה של פחד, פחד מן הלא נודע
אך דבר אחד חיזק נפשי וזה היה אהבת אמת
שנים רבות פחדתי, פחדתי להתאהב במישהי,
לא סתם הידלקות, אלא אהבת אמת,
כי פחדתי, פחדתי ששוב אפגע
כמו שנפגעתי בעבר מאהבת האמת שלי

אך אני כאדם תמים ונורמלי, חיפשתי אותה
את אותה אהבת אמת שכולם דיברו עליה
חשבתי לעצמי, אם כולם מוצאים כנראה שאני גם יכול
חיפשתי ואכן מצאתי אותה אך נפגעתי ממנה
שהסתבר שלא היה בליבה מקום בשביל נשמתי
נשמתי התפוצצה באותם ימים וליבי נשבר
לא רציתי עוד, לא רציתי עוד אהבה
עד עכשיו,

עכשיו החלטתי לצאת ולחפש בשנית את אהבת האמת
חושש אני ממנה, אך כמו לאש אני נמשך
מסוכנת היא האהבה אבל מסקרנת,
צריך לדעת להשתמש בה בזהירות אחרת תכווה ממנה
שנה חלפה כמעט, מאהבת האמת שלי, ואני מחפש
עדיין מחפש, אהבת אמת
לאחר חיפושי עד, מצאתי, כאמור אהובת לב,
בתקווה שממנה לא אתאכזב, למרות שלא נראה לי,
היא אותי אוהבת, כך היא אומרת, וגם אני אותה
זוג מהסרטים, זה מה שאני קורא לנו
זוג מיוחד כזה, בתקווה, בתקווה לחיים טובים יותר.
ואני ממשיך, ממשיך במסע האין סופי אחר התמימות שעלמה.
איני יודע היכן למצאה אך דבר אחד אני יודע,
את הדרך אעשה לבד, כי עם אויבים וחברים עדיף לבד.
כמו המשפט שלי "האדם הוא חברו הטוב שיותר של עצמו."
והחיפוש ממשיך...