|
שתיקה
לא מצאתי מילים
לו מצאתי
את הבאת את השקט
והלכת
כשבחוץ מאפיר
ובפנים מתרוקן
מתחבא מעצמי
את שואלת מדוע
ואין לי תשובות
ואולי זה הסתיו
ואולי המרחק והזמן
ואולי
מועקה
לו מצאתי תשובות
לא מצאתי
את השתקת את הצורך
כשחייכת
והצורך שתק
כי אני לא חיפשתי
ושתקתי אני
כי הייתי שלם
והיית לצדי
וביחד מצאנו
שתיקה וחיוך
בעולם הדומם
הדחקה
מצאתי בי כוח
לו אמצא
לשכוח לבד
לא לשאול
צעקה
איך צעקתי תמיד
כי הדחיקו
ועכשיו צועקים הם אלי
עלי
שלא אפול
אני חושב שאני אשאיר את זה ככה. לא שלם. כמוני כרגע.
וזה לא בלעדיה. זה בלעדי. אני רק לא מצליח להבין. |
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.