|
עברתי ברחוב שלו, כמו בכל יום. כשעברתי ליד הבניין שלו אפילו
לא זרקתי מבט לאחור, לראות אם יש אור בחלון שלו. רק אחרי
שעברתי את המעיל שהיה זרוק בחצר שכניו הבנתי שהתגברתי.
עד שהוא יתקשר שוב. |
|
|
אני לא יודע מה
יותר מצחיק- זה
שהיא זורקת את
הבגדים שלי
מהחלון וצורחת
בלי חולצה, או
זה שאני בכלל לא
מכיר אותה והיא
קוראת לי משום
מה אבנר.
קומיצה נעול
בחוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.