גלית ונדרוב / תדליק את השמש |
תוריד מפני מסיכה עצובה,
נשק אותי כך שימרח לי האודם,
תטרוף את שפתי בשכרון התשוקה...
תדליק בי ניצוץ כסוף כירח,
תדליק בי אלפי כוכבים ונרות,
תעיר בעיני את האור הזורח,
תשאיר על שפתי סימני נשיקות...
ורוח הים תגרש את השקט,
תגרש את הפחד השוהה עוד בלב,
תתקרב אהובי, תהדוף את הנתק,
ותאמר לי עד כמה אתה עוד אוהב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|