ריקי מאיקס / ולפעמים, האהבה נגמרת |
אל תחתית האכזבה,
לבי שקט, אורו כבה.
זה זמן רב שלא חשתי בחיבוק,
לא פרפרו בי פרפרי ההתרגשות,
כבר מזמן שלא רציתי למות
עבורה.
כבר עייפתי מלצלוח נהרות של אכזבות,
בשפתיים רעבות,
לתשוקה אמיתית.
לא שכחתי,
לא סלחתי,
לא נטשתי את דרכיה.
עוד אשוב אליה,
ואשק בחום למכאוביה.
האהבה תחכה.
עוד אחזור.
עוד מעט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|