עומדת מעל תהום הרגש
אבל פוחדת להחליק ולאבד את הכל.
מתמלאת בתחושות לא סגורות
ומתערבלת ומתבלבלת בתוכן.

כמו אור חלוש של ירח מדמם,
או אוושת הרוח המרחפת סביבי
גם אני לא בטוחה במעשיי-
הכל רדוד וחסר משמעות
אך קיים.

יללת זאב בודד בשעות הלילה הספורות
כל כך ריק, ממש קיטשי-
לא יודעת מה משמעות הדבר.
עוד לילה עבר בגופי
רעד קטן, אך בלתי פוסק-
את עדיין כאן.






24.9.04